יוני קריא הוא פיזיותרפיסט ספורט שמנהל את עמוד הפייסבוק המרתק יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט.

פיב"א (הפדרציה הבינלאומית לכדורסל) מעריכה ש-450 מיליון איש משחקים כדורסל ול-213 מדינות יש ליגות כדורסל עם יותר מ-70,000 קבוצות פעילות. ב-NBA משחקים בכל זמן נתון מעט פחות מ-500 שחקנים. כלומר, בארה"ב רק 3 מתוך 10,000 שחקנים מקצוענים יגיעו לליגה. סיכוי של 0.03%. דרך אגב, הסיכויים לשחקנים מחוץ לארה"ב נמוכים בהרבה.

בריאן סקלברין שיחק 11 עונות ב-NBA, הרבה יותר מהממוצע של השחקנים שמגיעים לרמות האלו (4.5 שנים). למרות זאת, ובגיל 43, שחקן תיכונים מוכשר התערב על זוג נעליים כי ינצח אותו ב-1 על 1. המשחק נגמר ב-11-0 והליכה קרה ויחפה של הנער הביתה.

בריאן סיפר כי זה קורה לו לעיתים קרובות "בגלל מבנה הגוף השמנמן שלי והגיל, שחקנים חובבים חושבים שהם יכולים לנצח אותי, אבל הם לא מבינים כמה משוגע אתה צריך להיות כדי לשמר קריירת NBA, במיוחד שאתה לא הכי כשרוני".

כדי להגיע ל-NBA צריך תערובת של 3 גורמים עיקריים: מנטליות נכונה, כשרון ועבודה קשה. תדמיינו שיש לכם בקבוק ליטר וכדי להגיע ל-NBA צריך למלא אותו עד הסוף. אז יהיו שחקנים שימלאו אותו בחצי ליטר מנטליות וחצי עבודה קשה (ללא כישרון) ויהיו כאלו שימלאו אותו בשליש מכל אחד. אבל אין ספק שכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר צריך בקבוק מלא.

מנטליות:

כשמדברים על מנטליות לא חוקי שלא להזכיר את קובי בראיינט ז"ל. קובי טבע את המונח "mamba mentality" ובראיון ב-2016 הוא הסביר: "בכל רגע נתון אתה מנסה להיות הגרסה הכי טובה של עצמך. זה מסע אינסופי במטרה שהיום תהיה שחקן יותר טוב מאתמול". ג'יי וויליאמס, שחקן שיקגו סיפר שהגיע עם קבוצתו לשחק נגד הלייקרס החליט לבצע אימון כמה שעות לפני המשחק. במגרש ראה את קובי מתאמן. אחרי שעה וחצי אימון וויליאמס סיים והלך לסאונה ומקלחת, קובי עדין התאמן. אז ג'יי התיישב וראה את בראיינט מתאמן עוד חצי שעה בעצימות משחק. באותו ערב במשחק קובי קלע 40 נקודות. לאחר המשחק ג'יי שאל את קובי למה הוא התאמן כל כך הרבה זמן? קובי ענה "כי ראיתי אותך נכנס ורציתי שתראה שלא משנה כמה קשה אתה תתאמן, אני אתאמן יותר".

ספורטאים באחוזון העליון יודעים להיכנס ל"מצב מלחמה". מצב בו הלחץ, הקהל, המעמד והעבר לא משנים את התוצאה של הזריקה הבאה שלך. זה מתבטא גם לאחר החטאה או הפסד, "להרים" את עצמך והקבוצה. משיחותי עם ספורטאי עלית סיכמתי כמה טיפים מהם:

1. אלופים לא נולדים – זה תהליך.
2. דמיון מודרך – לראות את הניצחון.
3. בניית צוות תומך סביבך.
4. לא להתבייש ללמוד מטובים ממך.
5. ללמוד מכישלונות ולא לפחד להיכשל.
6. ליהנות מהישגים קטנים.

לסיכום, מנטליות ברמות האלו זו היכולת "בראש" להמיר את השעות האינסופיות באימון לתנועה ולזריקה הנכונה ביותר.

כישרון:

החלק השני שלנו הוא כשרון השחקן. נושא מורכב. בוא נתחיל לפרק אותו: לפני שנבדיל בין הטופ לחובבנים, צריך להתחיל בהגדרות. אז מה זה כשרון? האם כשרון שווה להצלחה? האם זה פוטנציאל? קריירה ארוכה ובריאה? קשה להגדיר. החלטתי לפנות לגדולים וטובים ממני, ובמקרה הזה, רוב מויר ז"ל. מויר היה סקאוט במשך 20 שנה בקבוצות NBA שונות ולפני זה היה מנהל פיתוח גופני בבי"ס הצבאי הראשי של הולנד.

רוב הגדיר כשרון כצירוף של שלושה רכיבים: פיזי, יכולות (skills) ואינטליגנציית משחק.

כשרון פיזי:

גם כאן נפרק את הנושא: מבנה שרירים, תכונות פיזיות וקואורדינציה.

מבנה שרירים: סיבי השריר מחולקים לסיבים מהירים (type 1) וסיבים איטיים (type 2). הסיבים המהירים מתכווצים בזריזות ומפיקים תנועה במהירות, לעומת הסיבים האיטיים המיועדים להפקת כוח לאורך זמן. באופן טבעי לחלק מהאנשים יהיו יותר סיבים מהירים והם בעלי פוטנציאל גבוה להיות אתלטים יותר מאנשים בעלי יותר סיביים איטיים אשר יצטיינו לרוב בפעילויות אירוביות ארוכות.

תכונות פיזיות: אורך וגודל ידיים, גובה, מבנה עצמות, אחוזי שומן, טווחי תנועה במפרקים ועוד.

קואורדינציה: היכולת לבחור שריר נכון ברגע נכון בעוצמה נכונה לבצע פעולה נכונה. יש אנשים עם יכולת מולדת טבעית ללמוד תנועות ודפוסים בקלות. להעריך מרחק, מהירות, כיוון ותזמון בצורה מעולה. קואורדינציה ניתנת לשיפור, אך רובה טבעית ומולדת.

יכולות (skills):

לפי רוב, היכולות זה החלק הקל ביותר לזיהוי. "עוברים יכולת יכולת ורואים למה השחקן מסוגל. קרוסאובר, קליעה, ריבאונד וכו', החלק הקשה זה לזהות האם השחקן יוכל לבצע אותם מהלכים ברמות גבוהות יותר". אז זיהוי הכישרון בתחום היכולות מתחלק ל-2. האם יש לשחקן את היכולות? ואם כן, האם הוא יוכל לבצע אותם נגד שחקנים ברמה גבוהה יותר ובלחץ גדול יותר.

אינטליגנציית משחק:

מויר מגדיר את זה כ"feel for the game" – להרגיש את המשחק. "זה מצד אחד להחליט את ההחלטות הנכונות, הפתרונות הנכונים בשבריר שניה ומצד שני, להכיר את עצמך, את היכולות שלך במגרש ואת יכולות הקבוצה שלך והיריבים". כאן נכנס המוח היהודי, מויר מספר כי אחת השיטות לזיהוי קבלת החלטות טובה היא תוכנה מחיל האוויר הישראלי שהוסבה לכדורסל. התוכנה/משחק מראה סיטואציה ועל השחקן לצפות ולבצע החלטה מהירה. ככל שהשחקן מראה שיפור כך המשחק נהיה קשה יותר.

עבודה קשה

חשוב לציין, כי כשמדברים על עבודה קשה, לא מדברים על לקפוץ לעוד ריבאונד או לרדת ראשון להגנה, מדברים על שגרת היום השוחקת של שנים על גבי שנים באימונים, בתזונה ובשמירה על אורך חיים ספורטיבי. מחקרית אנחנו יודעים שניהול עומסים זאת הדרך הנכונה ביותר להפחתת פציעות, הארכת קריירה והפקת המרב מהגוף.

אחד הספורטאים שיודעים לעשות את זה הכי טוב הוא זוכה 4 פעמים MVP הליגה, לברון ג'יימס. כדי להבין כמה לברון עובד קשה צריכים לראות את שגרת יומו:

• 05:00 – לברון מתעורר לאחר 8-9 שעות שינה.
• 05:30 – אימון ראשון אחרי שייק. עבודה עם גליל עיסוי, אח"כ אירובי כדי להתחמם ואז יבצע אימון כוח. לעיתים יחליף את אימון הכוח ביוגה, פילאטיס או אימון ספרינטים.
• 08:00 – ארוחת בוקר.
• 09:00-11:00: אימון זריקות במגרש.
• 11:00 – מנוחת צהריים של 3-4 שעות.
• 15:00 – אימון ערב, לרוב אימון כדורסל עם/בלי הקבוצה.
• 19:30 – ארוחת ערב ושינה.

כל זה לו"ז של מה שנחשב "יום מנוחה". אפשר להבין את ההקרבה היומיומית שספורטאים ברמה הזאת עושים.

עוד דוגמא טובה היא דניס רודמן. בסדרה "הריקוד האחרון" דניס מסביר איך ישב שעות על גבי שעות על קלטות משחק להבין וללמוד לאיזה כיוון קופץ הכדור לאחר זריקה של כל שחקן. כל זה כדי להתמקם במקום אידאלי לקחת עוד ריבאונד.

כמה קשה צריך לעבוד? בוא נכניס את זה למספרים. באתר של ה-NBA מומלץ לילד עד גיל 14 לעבור 5,304 שעות משחק/אימון ומגיל 14 והלאה 6-8 שעות אימון ביום. זה אומר שעד גיל 20 שחקן כדורסל יעבור כ-23,189 שעות אימון/משחק. כל זה חייב לבוא עם ניהול עומסים נכון, וניהול עומסים מורכב משלושה גורמים עיקריים: אימון-תזונה-שינה. עבודה נכונה וטובה על שלושת הגורמים האלו תביא לקריירה ארוכה ובריאה.

לסיכום, כדי למלא את הבקבוק שלנו ולהגיע לליגה הטובה בעולם צריך למצוא את התמהיל הנכון עבורנו. אם אין לנו הרבה כשרון, נצטרך לעבוד קשה כדי לפצות. אם יש לך מלא כשרון, אתה עובד סופר קשה ויש לך מנטליות של רוצח, אולי… אולי.. איזה ילד יתחנן לאבא שיקנה גופיה עם השם שלך.